תביעה לפירוק שיתוף בגירושין
פירוק שיתוף בגירושין מתייחס בדרך כלל לדירת המגורים של בני הזוג. עתה, עם פרידתם, יש למכור את הנכס ולחלק ביניהם את רווחי המכירה, כחלק מחלוקת הרכוש ביניהם. עם זאת, לעיתים, צד אחד מתנגד למכירת הנכס. במצב זה, יידרש הצד השני להגיש תביעה לפירוק שיתוף לבית המשפט, אשר בסמכותו לכפות על הצד המתנגד את מכירת הנכס.
חשיבותה של הסוגיה
עבור מרבית הזוגות, דירת המגורים המשותפת היא הנכס המשמעותי ביותר שבבעלותם. יש לו את הערך הכספי הגדול ביותר מכל נכסיהם וישנו גם ערך רגשי לדירה בה הקימו את משפחתם. על כן, אין זה פלא כי בעת גירושין, יכולה להיווצר מחלוקת בין בני הזוג באשר לגורל הנכס. זו יכולה לעכב את סיומה של חלוקת הרכוש ומכאן את הליך הגירושין כולו. ככלל, הפתרון הטוב ביותר הוא מכירת הדירה לצד שלישי וחלוקת הרווחים בין הצדדים. אולם, ישנם מקרים בהם אחד מבני הזוג מתנגד למכירה. אז, אם לא תושג הסכמה, ייאלץ הצד השני להגיש תביעה לפירוק שיתוף.
תביעה לפירוק שיתוף בגירושין
בעת התנגדותו של אחד מבני הזוג למכירת דירת המגורים, יגיש הצד השני כאמור תביעה זו. מדוע? משום שלבית המשפט לענייני משפחה נתונה הסמכות לכפות על הצד המתנגד למכור את הדירה. הלכה למעשה ייעשה הדבר על ידי מינוי כונס נכסים שיהיה מופקד על מכירת הנכס ומילוי אחר הוראותיו של פסק הדין. האם בכל מקרה כדאי להגיש תביעה? הדבר תלוי בסיבות להתנגדותם של בן או בת הזוג למכירת הדירה. יש להבחין בין מצב שבו הסירוב נובע מרצון להקניט ולעכב את הצד השני מלקבל את כספי המכירה, לבין סיטואציה בה ההתנגדות נובעת מדאגה לילדים ולאופן בו יקבלו את הבשורה כי עליהם לעזוב את הבית בו גדלו.
פנייה להליך של גישור
במקרים בהם המניע לסירוב של בן הזוג למכור את דירת המגורים אינו קנטרני, אלא ענייני ולגיטימי, כדאי לנסות, טרם הגשת תביעה, להגיע להסכמה. האמצעי הטוב ביותר לכך הוא הליך הגישור, במסגרתו ניתן לנהל דין ודברים בעזרת מגשר מקצועי וניטרלי ולנסות להגיע לעמק השווה. תפקידו של המגשר הוא להקשיב לטענות של שני הצדדים ולהציע להם פתרונות לסכסוך בהתאם לנסיבות העניין. אם הליך הגישור יישא פרי, הרי שנחסכה מהצדדים עוגמת הנפש שבניהול הליך משפטי וכמובן העלויות הכרוכות בכך.
